פסק-דין בתיק ב"ל 4325-09

1.                     זוהי תביעה בה מבקש התובע להכיר בו כמי שנפגע בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק) בשל אירוע תאונתי שהתרחש ביום 9.11.08.

2.                 גרסתו של התובע פורטה בתצהירו כדלקמן:

א.                      התובע טוען כי בתאריך 9.11.08 נפגע בתאונה בגבו. בעת התאונה, לטענתו, עבד בתפקיד מנהל המחסנים והלוגיסטיקה של החברה. במסגרת תפקיד זה היה אחראי על ביצוע המשלוחים ללקוחות בארץ ובחו"ל. באחריותו היה, בין היתר, לוודא כי החבילות שנשלחות לחו"ל אכן מכילות את המוצר, ובנוסף, לצורך מעקב אחר תשלום עלות המשלוח, היה עליו למדוד את המידות ולשקול את החבילות.

ב.                      ביום התאונה התבקש לבדוק, למדוד ולשקול ארגז עץ שיועד להשלח לחו"ל למחרת ואשר החיל חלקי מכונות מברזל לתיקון. לאחר שבדק כי התכולה אכן תואמת את הנדרש, הורה על סגירתו. ואז חזר עם מלגזה על מנת לקחת את הארגז לשקילות ומדידות.

ג.                       במסגרת עבודתו הרגילה הוא אינו נדרש להרמת הארגזים אולם באותו היום מפאת דחיפות הבדיקה והכנת המשלוח, ומאחר ולא היה בנמצא מישהו אחר שירים את הארגז, נדרש לכך בעצמו.

ד.                      התובע הביא את הארגז באמצעות המלגזה לשקילה במחסן הביניים אולם המאזניים לא היו בנמצא, לכן נאלץ לעבור למחסן הקבלה שם היו מאזניים דיגטליים בלבד.

ה.                      המאזניים היו מונחים בצד הימני במשרד, מוגבהים מהרצפה בכ- 30 ס"מ כאשר הגישה אליהן הייתה מאד לא נוחה.

ו.                        לצורך העמסת הארגז על המאזניים התובע התכופף, הרים את הארגז ונאלץ להניחו הצורה מאונכת, זאת תוך כדי כיפוף והטייה של הגב בחצי סיבוב לימין.

ז.                       תוך כדי ההעמסה הרגיש כאב חד מאד באיזור הגב התחתון.

3.                     התובע מוסיף כי תחילה היה בטוח כי מדובר בשריר שנתפס, ולכן המשיך בעבודתו כרגיל, למרות שסבל מכאבים. לטענתו משך חודש וחצי סבל מכאבים באיזור הגב התחתון עם הקרנה לרגל, ונאלץ להשתמש בחגורת גב ומשככי כאבים, אך היות וסבר כי מדובר בכאב שיחלוף אשר מקורו בשריר תפוס המשיך בעבודתו ולא פנה לטיפול רפואי.

4.                     לראשונה פנה התובע לטיפול רפואי בעקבות הכאבים בגבו ביום 26.12.08.

5.         התובע הגיש למוסד תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע. בהחלטתו מיום 14.5.09 דחה הנתבע את התביעה.

                        נגד החלטה זו, הוגשה התביעה שבפנינו.

דיון והכרעה

6.                     סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר תאונת עבודה כדלקמן: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".

                        בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה ,יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסויים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע לה/60-0  דוד יצחקי נ' המוסד פד"ע ז 332;דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור פד"ע כ 284;דב"ע לז/59-0 המוסד נ' חיים קמינסקי פד"ע י 253;דב"ע מא/73-0 בנימין דומב נ' המוסד פד"ע יב 351).

על התובע להביא ראשית ראיה "שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה (ראה: דב"ע מד/0-90 צבי שפיר נ המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93).

7.                     בעניין פגיעות בגב נפסק כי:

"על מנת שפגיעה בגב תחשב כתאונה בעבודה יש להוכיח כי במהלך העבודה אירע דבר מה שבגינו "נתפס" הגב או שפקדו את המבוטח כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד.  (דב"ע נו/0-288 אורי עמר נ' המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 2.6.97 ;  דב"ע נא/ 205-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שחאדה סעיד ,פד"ע כד מעמ'  222) .